פרזות חברה הממשלתית עירונית לשכון ירושלים בע"מ נ' לולו

החלטה

בפני בקשה למחיקת התביעה על הסף ולחילופין למחיקת כותרת ולהארכת מועד להגשת כתב הגנה.

המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה לפינוי מושכר בהתאם להוראות פרק טז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"). בכתב התביעה נטען כי המבקש מתגורר בדירה אשר המשיבה רשומה כבעלת הזכויות בה ואשר הינה חלק ממאגר הדירות המשמשות לדיור הציבורי. המבקש הינו שוכר ב"שכירות סוציאלית" על-פי הסכם מיום 29.4.1979, ואינו משלם את דמי השכירות החודשיים.

המבקש טוען כי מטרתו של פרק טז4 לתקנות היא לתת פתרון ומענה מהיר למשכירי דירות בשוק הפרטי. ואולם, במקרה זה, המבקש הוגדר כ"שוכר בשכירות סוציאלית" בהתאם לתנאי ההסכם אשר נחתם עמו , ושילם את דמי השכירות הסוצייאלים אשר נקבעו בהסכם. סמוך לתקופה בה ריצה המבקש עונש מאסר, נודע כי המשיבה החליטה להעלות את דמי השכירות בצורה דרסטית לסכום של 1,261 ₪ וזאת בניגוד להסכם בין הצדדים, כאשר שיעור דמי השכירות אינו תואם את זכות המבקש לקבל דיור ציבורי במחיר שיוכל לעמוד בו על-פי זכאותו הסוציאלית. מכאן, שהמשיבה אינה זכאית להסתמך על ההסכם מחד ומאידך לדרוש דמי שכירות שלא בהתאם להסכם בין הצדדים.

כן טוען המבקש, כי ניהול התובענה על-פי פרק טז 4 לתקנות אינו מתאים להליך זה שכן לצורך העלאת שכר הדירה היה על המשיבה לבחון את זכאותו הסוציאלית של המבקש ולפיכך יש לבחון את סבירות ההחלטה והתאמה לקריטריונים שנקבעו על ידי משרד השיכון. לפיכך, הליך זה מחייב שמיעת ראיות חיצוניות מעבר לתצהירי הצדדים עצמם.

בתגובה טוענת המשיבה, כי הבקשה אינה מגלה טעם למחיקת התביעה וכי אין הליך של מחיקת כותרת מקום שמדובר בתביעה שהוגשה לפי פרק טז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

עוד טוענת המשיבה, כי העובדה שהתובעת משכירה דירות בשוק הציבורי ולא הפרטי, אינה מונעת מן התביעה להתברר לפי פרק טז4 לתקנות. המשיבה מוסיפה וטוענת כי ניהול ההליך בתיק זה הוא פשוט ואינו דורש הבאת ראיות מיוחדות.

בתשובה טוען המבקש כי לאור מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין, התביעה אינה ראויה להידון כתביעה לפינוי מושכר. המבקש מציין כי לשם הוכחת טענתו, יידרש המבקש להביא ראיות בדבר מצבו הכלכלי, ועל כן ההליך אינו מתאים לדיון כתביעה לפינוי מושכר.

לא מצאתי בטענות המבקש עילה למחיקת התביעה.

למעשה המחלוקת בין הצדדים היא האם התביעה שבכותרת ראויה להתברר כתביעה לפינוי מושכר בהתאם להוראות פרק ט"ז4 לתקנות.

כפי שטוענת המשיבה בצדק אין בתובענות מסוג זה הליך של מחיקת כותרת. יחד עם זאת, תקנה 215יב לתקנות מחילה את הוראות תקנות 214יב עד 214 טו גם על תביעה לפינוי מושכר. תקנה 214יב(א) מעניקה לבית המשפט סמכות להעביר את התובענה למסלול דיון רגיל אם מצא כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין רגיל, וזאת בין היתר נוכח מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין.

איני מקבלת את טענת המבקש כי בכל מקרה בו הוגשה תביעה הנוגעת לדיור ציבורי, הרי זו אינה ראויה להתברר על-פי פרק טז4 לתקנות.

תקנה 215ז(א) לתקנות אינה מגבילה את זהות התובע או שוללת הגשת תביעות לפינוי דיירי הדיור הציבורי בהליך זה. על כן אין לקבוע באופן גורף כי החברות הציבוריות העוסקות בדיור ציבורי מנועות מלעתור לפינוי שוכרים במסגרת תביעות לפינוי מושכר, אלא יש לבחון את נסיבותיו של כל תיק (ראו והשוו: תא"ח (נת') 24113-04-11 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל נ' משה צורדאקר, פורסם בנבו 19/07/11; תא"ח (י-ם) 6381-09-10 עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' לאה בן יוסף, פורסם בנבו 03/01/12); תא"ח (י-ם) 48220-07-12 פרזות נ' סויסה, פורסם בנבו 15/12/12) .

ההכרעה בשאלה האם מחלוקת בין הצדדים היא עובדתית מורכבת ומסובכת תלויה במידה מכרעת בטענות שיועלו בכתב ההגנה ובתצהיר שיצורף אליו. לאחר הגשת כתבי הטענות, יוכל המותב השיפוטי אשר ידון בתיק לבחון האם מורכבות העובדות והשאלות המתעוררות מצדיקה העברת הדיון בתובענה להליך של סדר דין רגיל. ככל שייקבע כך, תינתנה על ידו הוראות מתאימות.

לפיכך בשלב זה אני דוחה את הבקשה להעברת הדיון להליך של סדר דין רגיל.

המבקש יגיש כתב הגנה בתוך 15 ימים.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ג, 21 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: